העובדות
ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המערער כנגד המשיבה, ונקבע כי התקיימו ביניהם יחסי עבודה.
אחת הסוגיות המרכזיות שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לקיומם של יחסי העבודה נבעה מטענת המשיבה כי התמורה ששולמה למערער הייתה דמי חסות ולא שכר עבודה.
פסק הדין של בית הדין הארצי
בית הדין העמיד דברים על דיוקם לגבי האופן שבו יש לבחון מקרים בהם נדרש להחליט לעניין קיום יחסי עבודה כאשר מדובר בתשלום דמי חסות:
- ככלל סחיטת דמי חסות תמורת שירותי שמירה בלא שהחוסה חפץ בחסות ובהגנה, והיא נכפית עליו – הנה עבירה פלילית (מפסק הדין: מדינת ישראל נגד פלוני, ע"פ 1725/07). משכך, אם וככל שבית הדין מתרשם בנסיבות העניין כי ההתקשרות הייתה למתן חסות בשל סחיטת דמי החסות באיומים, הרי שלא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק (מפסק הדין: אחמד כעאבנה נגד מד מים רימונים בע"מ, ע"ע 30621-04/20). לפיכך, תשלום דמי חסות בשל סחיטתם אינו בגדר שכר עבודה, גם אם ניתנו שירותים מסוימים כנגד תשלום דמי החסות.
- טענה לתשלום דמי חסות צריכה להיבחן במסגרת המבחן המקדמי לקיומם של יחסי עבודה, ולא במסגרת יישום המבחן המעורב או מבחן ההשתלבות. במסגרת המבחן המקדמי תיבחן השאלה אם מדובר בהתקשרות שמטרתה העיקרית של ההתקשרות היא ביצוע עבודה, וזאת כמטרה בפני עצמה, ולא תוצאה נלווית למטרה אחרת (מפסק הדין: משה לבר נגד החברה העירונית לתרבות נוער בספורט ונופש באשקלון בע"מ, ע"ע 62173-01/19). כך גם תיבחן השאלה אם מדובר בהתקשרות רצונית לקבלת עבודה או מדובר בהתקשרות שבמהותה היא סחיטת דמי חסות בשל החשש פן ייפגע העסק אם תידחה הדרישה
- הטענה לסחיטת דמי חסות היא בעלת אופי עובדתי. משכך לא די בהעלאת הטענה כי מדובר בסחיטת דמי החסות באיומים, שכאמור אינם חלק מיחסי העבודה, אלא על הנתבעת לטעון טענותיה באופן מפורט ולהציג את הראיות בידה לביסוס טענתה.
בית הדין דחה את הערעור מאחר ולא מצא מקום להתערב בהן נוכח היתרון המובנה שיש לערכאה הדיונית.
(פסק הדין ניתן ביום 15.3.202, עיאדה גבועה נגד א.ס.ע.ד תשתיות בע"מ, ע"ע 16060-11/20)
