אפוטרופוס

אפוטרופוס הוא אדם שתפקידו לדאוג לענייניו של מי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו, הן במקרים שהחוק מסמיך אותו והן במקרים שבית המשפט מינה אותו.

הוריו של ילד הם האפוטרופסים הטבעיים שלו במשך כל תקופת היותו קטין, כלומר עד לגיל 18. המשמעות היא, שמכוח החוק, עד לגיל 18, ההורים הם אפוטרופסים באופן אוטומטי על ילדם.

אפוטרופוס על-פי מינוי

במקרים בהם אנשים אינם מסוגלים לנהל את ענייניהם, בית המשפט ממנה אפוטרופוס כדי לסייע להם, לדאוג לענייניהם ולהגן עליהם, על גופם ועל רכושם.

סמכויותיו של אפוטרופוס שקיבל מינוי לתפקד כאפוטרופוס באופן כללי לגבי ענייניו של אדם אחר הן רחבות ביותר ונוגעות לכל תחומי החיים של אותו אדם כגון גוף, רכוש, נושאים משפטיים וכו'.

אפוטרופסות חלקית מוגדרת באופן ספציפי על תחומי אחריות מסוימים שנקבעו על-ידי בית המשפט, כגון על רכושו של אדם בלבד, או על גופו בלבד.

על האפוטרופוס לדאוג לעניינים שנמסרו לו על-ידי בית המשפט ולפעול לשמירת הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם ולקבל החלטות בקשר אליהם. הוא נתון לפיקוח של האפוטרופוס הכללי בכל הקשור לניהול כספיו ורכושו של האדם שהוא אפוטרופוסו, ואילו גורמי משרד הרווחה והרשות המקומית מפקחים על פעולות האפוטרופוס בכל הקשור לטיפול פיזי, רפואי וקהילתי.

על האפוטרופוס מוטל להגיש דיווחים לגבי נכסיו של האדם שהוא אפוטרופוסו, על מנת לאפשר פיקוח על האופן בו הוא פועל.

בית המשפט רשאי למנות לאדם יותר מאפוטרופוס אחד ולקבוע אם ניהול האפוטרופסות יהיה במשותף או יחולק ביניהם לפי נושאים, כגון אפוטרופוס לגוף, אפוטרופוס לרכוש ואפוטרופוס לדין (לצורך ייצוג ענייניו המשפטיים בהליך משפטי). האפוטרופוסים מחויבים לפעול תוך תיאום והסכמה ביניהם.

על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתן למנות לתפקיד אפוטרופוס אחד מאלה:

• כל אדם (אחד או יותר), בין אם בן זוגו של האדם לו ממונה האפוטרופוס, קרוב משפחה, עורך-דין או אדם אחר.
• תאגיד – מוסד, קרן, עמותה וכו'.
• האפוטרופוס הכללי- האפוטרופוס הכללי הוא בעל תפקיד במשרד המשפטים הממונה על נושא האפוטרופסות על כל היבטיו. בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות האפוטרופוס הכללי רשאי להתמנות בעצמו כאפוטרופוס.
• ועדה לענייני אפוטרופסות לנפגעי שואה, שהוקמה כדי להתמנות כאפוטרופוס למי שנזקק לכך בשל השואה ונזקיה.

ישנם מקרים שבהם אדם מתפקד הלכה למעשה כאפוטרופוס של אדם, למרות שלא מונה כאפוטרופוס באופן רשמי על-ידי בית משפט, או שהיה פגם כלשהו במינויו, או שאפוטרופסותו הרשמית הסתיימה.

החוק קובע כי במקרים אלו, חובותיו ואחריותו של האדם המתפקד כאפוטרופוס למעשה, תהיינה זהות לאלו של אפוטרופוס שמונה על-ידי בית המשפט.

המטרה היא מחד, להכיר באפוטרופוס למעשה, ומאידך לקבוע כי כל החובות הקיימות לאפוטרופוס ממונה חלות גם עליו, כדי שלא לפגוע בטובתו של האדם שהוא מתפקד כאפוטרופוסו.

אני עומדת לרשותכם בכל שאלה הנובעת מהאמור לעיל, ובכלל.